חוקי הגמלאות
חוקי הגמלאות למיניהם מעניקים לנפגעים ולשאיריהם טובות הנאה, בהתרחש אירוע השולל
מן הנפגע את כושר השתכרותו, או מתלוייו את התמיכה שהיו זוכים בה בחייו.
ראשון ביניהם הוא חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשכ"ח- 1968. פועלו משתרע על מתן
תמיכה לנפגעי עבודה, על תשלום גימלאות לנכים שפגיעתם אינה פגיעה בעבודה(ביטוח נכות)
לרבות גימלאות לבני משפחה של נפטרים (קצבת שאירים), וכמו כן קיצבת תלויים לבני
המשפחה של מי שנספה עקב עוולה שהיא גם תאונת עבודה.
החוקים העיקריים האחרים המסדירים את תשלום הגמלאות, הם אלה:
- חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] תש"ל – 1970, המסדיר את תשלום גימלאות
לעובדי מדינה שכושר עבודתם פחת או נשלל, וכן לשאיריהם של עובדים שנפטרו.
- חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959 [נוסח משולב], המסדיר תשלומי גימלאות,
בפועל ובעין, לחיילי צה"ל שנפגעו בתקופת שירותם הצבאי ועקב שירותם.
- חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [ נוסח משולב] תשמ"ה – 1985, הקובע את
הגימלאות המשתלמות לחיילים ששירותו בשירות קבע ושאיריהם.
- חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י -1950 הדן בזכויות בני משפחה
של חיילים שנפטרו כתוצאה מחבלה או מחלה שארעו בתקופת השירות ועקב השירות.
- חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו) תשל"ז – 1977, הדן בגמלאות שישולמו
להם ולשאיריהם, על פי החלטת הכנסת.
- חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, תשכ"ט - 1969, המסדיר תשלום גימלאות לנשיא
המדינה, לשרים, לחברי כנסת, לשופטים, לרבנים ראשיים, למבקר המדינה, לנגיד בנק ישראל
ומשנהו, לדייני בתי הדין הרבניים ובתי הדין המוסלמיים והדרוזיים, לפי שיעורים שאף הם נקבעים,
מדי פעם, על ידי ועדת הכספים של הכנסת.
- חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994, החוק מבטיח טיפול רפואי לכל תושב באמצעות
קופת חולים.
אולם תשלומים המגיעים לנפגע או לשאיריו, על יסודות הוראות חוק אלו, לעיתים קרובות מנוכים
מתשלום פיצויים שמגיע לנפגע.
גרסה להדפסה
שליחה לחבר